"קפה קוקושקה" הוא פרויקט מיתוג לבית קפה בהשראת האקספרסיוניזם הגרמני, ובפרט עבודותיו של האמן אוסקר קוקושקה.
המשימה הייתה לתרגם שפה אמנותית טעונה רגשית לשפה מיתוגית עכשווית, תוך שמירה על עומק רעיוני ולא רק על אסתטיקה.
המותג נבנה סביב רעיון של התכנסות פנימה – מקום שקט שאליו מגיעים אנשים לבדם, לעצור לרגע מהקצב החיצוני ולהיות עם עצמם.
הקפה נתפס לא רק כמשקה, אלא כהרגל יומיומי כמעט רגשי, כזה שמלווה אנשים ברגעים האישיים ביותר שלהם.
הבחירה בקוקושקה נבעה מהאינטנסיביות של הדיוקנאות שלו ומהסגנון הפראי והבלתי מרוסן שאפיין את עבודותיו.
בציוריו, הדמות אינה מתוארת באופן ריאליסטי אלא כמשקפת מצב נפשי – דרך קווים שבורים, מבטים חודרים ומשיכות מכחול לא יציבות.
השפה הזו הזכירה תחושה אנושית מוכרת: אנשים שמפתחים תלות קטנה בהרגלים יומיומיים כמו קפה, ומוצאים בהם רגע של שקט, יציבות ונחמה בתוך שגרה עמוסה.
הלוגו מבוסס על דיוקן אמיתי של קוקושקה, שעבר פירוק צורני ותרגום לשפה גרפית מחוספסת ואקספרסיבית.
בית הקפה נתפס כמרחב אינטימי — מקום לברוח אליו לרגע מהמציאות, לשבת לבד, לחשוב, לנשום, ולחוות רגע אישי.
בדומה לאקספרסיוניזם, שמבקש לבטא את העולם הפנימי של האדם ולא את המציאות החיצונית, גם המותג מתמקד בתחושה ולא בפונקציונליות בלבד.
זהו בית קפה שמדבר על:
שקט
התכנסות פנימה
הרגלים קטנים של היום־יום
הקשר הרגשי בין אדם לקפה
הזהות הגרפית נבנתה בהשראת עקרונות האקספרסיוניזם:
קווים חדים ושבורים
פירוק צורני מכוון
קומפוזיציה לא סימטרית
תחושה גולמית ולא מלוטשת
פלטת הצבעים מבוססת על גוונים דרמטיים המזוהים עם רוח התקופה והזרם – אדום, צהוב ושחור – שמדגישים מתח רגשי, עומק ונוכחות חזקה.
הטיפוגרפיה עוצבה כשפה אקספרסיבית בפני עצמה, עם אותיות שנראות כמעט כמו משיכות מכחול, ומחזקות את הקשר לעולם האמנותי.
הפרויקט מדגים תהליך של תרגום שפה אמנותית טעונה רגשית לעולם המיתוג.
באמצעות השראה מאוסקר קוקושקה ומהאקספרסיוניזם הגרמני, נוצר מותג לבית קפה שאינו מתמקד רק בחוויית שתיית הקפה, אלא בתחושה האנושית שמלווה אותה – רגע של שקט, התבוננות פנימית והפוגה מהעולם החיצוני.